נפנוף הוא שם שילדה נותנת לכסא שהיא הופכת לכלב דמיוני. מי יודע מה יהיה הדבר הבא שהיא תהפוך אותו. סיפור על כוחו של הדמיון שפורסם במקור בעברית כ"אמבו" על ידי הסופרת והמאיירת הנודעת אורה אייל.
ילדים בגילאי שלוש וארבע ממציאים לעצמם חברים דמיוניים, עמם הם משוחחים ומשחקים כשאף אחד איננו רואה. החברים האלה מיוצגים על ידי בובה או חפץ אחר, שהילד לוקח עמו לכל מקום, ...
פעילות בגן ובכיתהמחנכת יקרה
ילדים בגילאי שלוש וארבע ממציאים לעצמם חברים דמיוניים, עמם הם משוחחים ומשחקים כשאף אחד איננו רואה. החברים האלה מיוצגים על ידי בובה או חפץ אחר, שהילד לוקח עמו לכל מקום, ולעתים אף איננו יכול להירדם בלעדיו. החבר/ה הזה/הזאת עוזרים לילד לתת ביטוי לרגשותיו, במיוחד בעיתות "משבר", למשל כאשר עליו להיפרד מההורים בבוקר כשהוא הולך לגן או בעת המעבר מעירות לשינה. בדאגתו ל"חבר" הילד משחזר ומציג את האופן שבו ההורים דואגים לו, ומפנים דרכי התנהגות שאותן הוא חווה בחיי המשפחה ובגן.
ברצוננו לשתפך במספר הצעות לפעילויות עם הילדים הקשורות לספר.
المربية العزيزة،
في سنّ الثالثة والرّابعة يبتكر العديد من الأطفال "أصدقاء وهميّين" قد يحادثونهم ويلعبون معهم دون أن يراهم أحد، وقد يتجسّد هؤلاء الأصدقاء في دمية أو غرض يصطحبه الطفل معه إلى كلّ مكان، وأحيانًا لا يستطيع النّوم بدونه. يساعد هذا الصّديق الطفل في التنفيس عن مشاعره، خاصة في وقت "الأزمات"، مثل الانفصال عن الأهل عند القدوم صباحًا إلى الرّوضة، أو الانتقال من حالة اليقظة إلى حالة النّوم. ومن خلال العناية بهذا "الصّديق" يسترجع الطّفل ويمثّل نمط رعاية والديه به، ويذوّت سلوكيّاتٍ يختبرها في حياته العائلية وفي الرّوضة.
