הילדה הקטנה מנסה לעוף, אבל מגלה שהיא השאירה את "כנפיה" בבית, ולכן היא יוצאת לחפש כנפיים חדשים בעזרת אביה. סיפור המעודד ילדים להתבונן לתוך עצמם כדי לעזור להם להתאים את עצמם במקומות חדשים.
הילד מגיע לגן בתחילת השנה, לאחר שהשאיר את "כנפיו" בבית. הוא משאיר מאחוריו את בני הבית, את חפציו ומשחקיו, ואת השגרה היומית שהוא רגיל אליה, ועליו עתה להתרגל לסביבה חדשה, ...
פעילות בגן ובכיתהמחנכת יקרה,
הילד מגיע לגן בתחילת השנה, לאחר שהשאיר את "כנפיו" בבית. הוא משאיר מאחוריו את בני הבית, את חפציו ומשחקיו, ואת השגרה היומית שהוא רגיל אליה, ועליו עתה להתרגל לסביבה חדשה, במיוחד אם הוא עובר לגן חדש.
אבל הילדים יצמחו ויתפתחו בהדרגה אם נאפשר להם התנסויות מגוונות, ואם נתמוך בהם בתהליך בניית "כנפיים", קרי יכולות ומיומנויות חדשות, שתסייענה לו לעוף ולגלות. כך עושה הילדה בספר "שכחתי את כנפיי בבית". האופי שלה, המאופיין בשמחה ואהבת משחקים, בסיוע כנפי הפרפר, מביא אותה לקפוץ, להסתובב ולרוץ בטבע, עד שהיא חשה שהיא "כמעט מעופפת".
מה עשה אביה כדי להתחבר אליה ולהעשיר את החוויה שלה? הוא נשא אותה על כתפו, הסתובב, קפץ ורץ, כדי שהיא תוכל לראות את העולם מזוויות חדשות, ממרומי הכתפיים שלו.
פעילות מהנה!
المربّية العزيزة،
يأتي الطّفل إلى البستان في أوّل السّنة، وقد ترك "جناحيه" في البيت. ترك أفراد عائلته، وأغراضه وألعابه، وروتينه اليوميّ المألوف، وعليه أن يعتاد بيئة جديدة، خاصّة إذا كان الانتقال من الرّوضة إلى البستان مختلفًا تمامًا.
ولكنّه طفلٌ ينمو ويتعلّم باستمرارٍ إذا أتحنا له أن يجرّب، وساندناه في مسار بناء "أجنحة "- أي قدرات ومهارات جديدة- تساعده في التّحليق والاكتشاف. هكذا فعلت الطّفلة في كتاب "نسيت أجنحتي في البيت" حين اندفعت- بفطرتها المحبّة للّعب والفرح وبمساعدة جناحَيْ الفراشة- إلى القفز، والّدوران، والرّكض في الطّبيعة، حتّى شعرت أنّها "تكاد تطير".
وماذا فعل والدها حتّى يعمّق خبرتها السّابقة؟ حملها على كتفيه، ودار وقفز وركض، وأتاح لها أن ترى العالم هذه المرّة من زاوية أخرى: من فوق كتفيه.
نشاطًا ممتعًا!
